זה היה אחרי שנטשתי את לימודי הטכניון במגמת אוירונאוטיקה וחלל בגלל שהבנתי שזה שאני אוהב סרטי מד"ב לא בהכרח עוזר לסיים שם תואר.
הבנתי שכנראה האהבה האמיתית שלי נמצאת במקום אחר, למרות שכל החיים כיוונו אותי להיות מהנדס.
הייתי יושב בהרצאות של אלגברה 1 מ' (משהו מאוד קשה) וכותב תסריטים ורעיונות.
אחרי שהאמא הפולניה שלי הבינה שהבן שלה לא אהיה מהנדס, היא איימה לנשל אותי מהירושה אבל אחרי שהיא נרגעה היא הבינה שכל אחד צריך ללכת אחרי האהבה שלו.
סתם היא לא באמת איימה לנשל אותי… אבל כן לקחה את זה דיי קשה.
בשנה שלישית של הלימודים ביימתי את הסרט הרציני הראשון שלי והבנתי שאני פחות אוהב לעבוד עם שחקנים, אז התמקדתי בעריכה, תחום שאהבתי עוד מתקופת הצבא.
שירתתי על הספינות ובין לבין הייתי מצלם ועורך סרטים לפלוגה
אסף הכיר לי את הבמאי, דני לרנר, וכך העבודה הראשונה שלי הייתה ללא תשלום. בבקרים הייתי עובד ביס ובערבים-לילות הייתי עורך את הסרט.
לאחר שהסרט זכה בפסטיבל חיפה בתור הסרט הטוב ביותר, דני חילק את כסף הזכייה בין אנשי הצוות, ויצא שהרווחתי משהו.
אחרי זה שימשתי כבמאי עריכות בעונה השנייה של הסדרה "חצויה". ערכתי ראפקאט של הסרט "רוק בקסבה", ועד היום ערכתי בסביבות ה-11 סרטי קולנוע, כשהאחרון שבהם היה סרט פשע אקשן אמריקאי שנקרא "we die young" בהשתתפות ז'אן קלוד ואן דאם, ובבימויו של ליאור גלר, במאי ישראלי שגר בלוס אנג'לס.
ספר קצת על "we die young" , סרט אקשן מורכב עם תקציב גדול ממה שאנחנו רגילים פה בארץ.
תחילת העבודה הייתה על הסט בבולגריה. מחוץ לאחד האולפנים בנו סט ענק של כמה רחובות שמדמים את וושינגטון. באולפן בבולגריה סידרו לי חדר עריכה וכך כל יום ערכתי חומרים שצולמו יום או יומיים לפני כן.
ההרגשה הראשונה הייתה התרגשות מטורפת ואחריות אדירה. סרט של כמה מיליונים של דולרים, עצום במונחים של סרטים שמצולמים בארץ, מונח על הכתפיים הצנומות שלי.
מה הייתה ההרגשה הראשונה שלך מהצפייה בחומרים ואיך ניגשת לעבודת העריכה?
והדבר הנוסף הוא שהגעתי עד לכאן ומה יקרה אם אפשל?
מצד שני אני צריך ללכת עם הכישרון שלי ומה שאני מוצא לנכון להוציא מהחומרים.
לשמחתי ליאור התברר כלא רק במאי מוכשר, אלא גם כאדם נפלא וסובלני.
בשיחתנו הראשונה בארץ, לפני שקיבלתי את העבודה (הריאיון עבודה הכי קצר שהיה לי אבר.
דיברנו על הסגנון של הסרט וההשראות. גם המפיק (משה דיאמנט) וגם ליאור רצו סרט תזזיתי ערוך בג'אמפיות. ודיברנו על סרטים דומים שמהווים השראה. למזלי את כולם ראיתי.
כשצפיתי לראשונה בחומרים שמחתי מכיוון שהרגשתי שיש פה במאי שיודע מה הוא עושה. בהרבה פרויקטים שעבדתי בהם, חלק מעבודת העריכה הייתה "להציל" את הצילום או הבימוי ואפילו את הסיפור.
הרבה פעמים במאים בעיקר מתחילים, מחפשים את הדרך שלהם תוך כדי העבודה וזה מורגש בחדר העריכה כשחומרים בוסריים מגיעים. העורך נאלץ להוציא משהו שעובד, ותמיד מתלוננים למה הצלם צילם ככה ולא אחרת (אלא אם כן זה צלם ותיק עם ניסיון) .
אחרי שערכתי את הסצנה הראשונה ליאור והצלם עלו לחדר העריכה וצפו בראפ. שניהם אהבו את מה שעשיתי ודיברנו על מה אפשר לשפר, מה עובד יותר ומה פחות.
הרגשתי כאילו עברתי את המבחן האמיתי הראשון ומכן והלאה העריכה זרמה בקלות יחסית.
למה יחסית? כי כמות החומרים הייתה מטורפת וכך גם הלחץ לערוך.
כל סצנה צולמה במינימום שתי מצלמות. חלק מסצנות האקשן צולמו גם בשלוש.
חומר הגלם של כל סצנה הכי קטנה הגיע לשעה וחלק מהסצנות הארוכות יותר הגיע לשלוש שעות לפעמים.
שני צוותים צילמו את הסרט בכל רגע. אחד ביום ואחד בלילה.
ביום צילם הצוות של ליאור את הסצנות העיקריות, ובלילה הצוות השני צילם את אחת הסצנות האחרונות של הסרט – פריצה לבית של סוחרי סמים בזמן חתונה.
מה הייתה כמות חומרי הגלם בסרט ביחס לכמות חומרי הגלם בסרטים אחרים שערכת?
כל שוט צולם בשתי מצלמות, דבר שכבר מכפיל את כמות חומר הגלם!
לא לשכוח שבסרט אמריקאי כשיש הרבה ימי צילום אז יש זמן לכל סצנה, דבר שמביא לכך שלכל סצנה הראשס היו בין שעה לשעתיים וחצי.
סצנות אקשן היו אף ארוכות יותר.
בנוסף, במשך עשרים ימים, אם אני זוכר נכון צילמו 2 צוותים.
הראשי צילם ביום והמשני, שכלל את סצנות האקשן צולם בלילה (למעשה סצנת אקשן מרכזית שמתרחשת בסוף הסרט וכוללת כמות תחמושת שלא מביישת תרגיל פלוגתי) ועוד כמה סצנות קטנות.
לדעתי כמות החומר בסופו של דבר הייתה בערך כמו של סרט דוקומנטרי. אם לא יותר.
היה לך עוזר עריכה?
האם היו אפקטים ויזואליים בסרט ואם כן מי היה אחראי ואיך עבדתם ביחד?
מסתבר שיש לתוכנה הזאת כמה סודות שלא מלמדים בקורסים.
והיו בסרט לא מעט אפקטים ויזואליים. אני הייתי אחראי להעביר אותם למחלקת הספיישל אפקטס ושם עבדו עליהם כמה חודשים.
היו מחיקות של גרין סקרין, יצירת פגיעות של כדורים, הדמיה של וושינגטון באחד השוטים שצולם מרחפן.
היה שוט שבו הקריין עולה והשחקנים יוצאים מהרחוב, בקצה רואים את סוף הסט, ויצרו שם רחוב שלם על מכוניות ואנשים.
דיי מדהים לראות ולהשוות מה היה בסט, ומה אפשר להשיג היום בעזרת אפקטים ממוחשבים, ולמרות שאני מכיר הייטב את הנושא
ויש לי ניסיון בעבר עם תוכנות כמו מאיה ואפטר אפקטס, זה מדהים כל פעם מחדש.
ספר לי קצת על הדרמה, האם קראת את התסריט לפני הצילומים? מה השתנה בין התסריט לצילומים לתוצר הסופי?
התסריט היה מדהים, עם קטעי אקשן מטורפים. מרדפים בין הגיבורים לפושעים וסצנות של קרבות ירי.
היו דברים שהשתנו בין התסריט לצילומים הסופיים,
כמו למשל הסצנה האחרונה.
עד הרגע האחרון הבמאי התלבט מה יותר נכון לעשות על מנת להעצים את הדרמה והרגש, וחשבנו יחד בחדר העריכה, וגם מצפיה במהלכה, בחומרים הקיימים איך נכון לבנות את הדרמה שמגיעה לשיאה בסוף הסרט.
האם היו השלמות?
מצד שני, הסצנה האחרונה של הסרט, הבמאי הרגיש שהיא לא עובדת, ואכן לאחר עריכה ראשונית גם אני הרגשתי ככה, משהו בפעולות של הדמויות ובמשחק לא עבד.
חשבנו ביחד איך לחזק את הסצנה הזאת, מכיוון שהיא האחרונה והדרמתית ביותר, וגם אחת המותחות בסרט, וביום האחרון הבמאי צילם אותה שוב, ולשמחתנו הפעם היא עבדה.
השלמות נוספות היו לסצנת הפתיחה של הסרט, שנבנתה על בסיס של שיר שהבמאי מאוד רצה, חצי ממנה היו חומרים דוקומנטרים שמצאתי באינטרנט, ודיברנו עם ההפקה שתשיג את הזכויות שלהם.
לבסוף השיר נפל מכיוון שהלהקה התפרקה, וגם חלק גדול מהחומרים, ההפקה לא הצליחה להשיג, ככה שהיה ניסיון לצלם חלק מהם, אבל זה לא היה מספיק טוב, אז הפתיח פשוט קוצר ושונה.
איך ניגשת לבניית הדרמה?
לדעתי אף אחד לא יודע לצפות בראף קאט ולהעריך מה עובד ומה לא.
כל דבר קטן עלול להפריע ולגרום לצופה לחשוב שמשהו אחר לא עובד.
חשוב שלא ישמעו אנשי צוות, שלא יהיו "מיוטים" בסאונד, שתהייה אווירת סאונד כמעט כמו בסרט הסופי, וכמובן החיתוכים חייבים להיות מדויקים.
חלק גדול מעריכת התמונה, לדעתי בכלל קשורה לתסריטאות ולעריכת תסריט.
אני חושב שעורך טוב חייב להיות גם תסריטאי, או לפחות לדעת את חוקי התסריט ומבנה הסיפור.
לאחר שהמבנה עומד וצופים בפעם הראשונה בכל הסרט, רואים מה עובד ומה לא, ואז נגשים למלאכת השלב השני שזה החלפה של כל קטעי המשחק שלא עובדים, או כאלה שפתאום לא מתאימים לאנרגיה הכללית של הסרט ושל המהלך העלילתי.
בסרט יש סצנת אקשן אחת בשליש האחרון שמתחילה בחתונה ומסתיימת במרחץ דמים.
בהתחלה חששתי לערוך אותה כי היו המון חומרים ולא ידעתי איך לגשת אליה. מעולם לא ערכתי דבר כזה לפני.
הסיקוונס הזה היה מורכב מלפחות שלושים העמדות שונות. השארתי את העריכה הזאת לסוף הסרט, כאשר כבר לא הייתה לי ברירה וניגשתי אליה בזהירות.
בהתחלה ערכתי משהו גס מאוד, רק על מנת לתת לי הערכה של מה שקורה וכדי להרגיש את החומרים, וככל שהתקדמתי כך עלה לי גם הביטחון העצמי.
ברגע שהסצנה עמדה הרגשתי סוג של הקלה, והיה לי הרבה יותר קל להמשיך. לקח לי משהו כמו שבוע לערוך את הסצנה, ולא כי עשיתי מלא הפסקות 🙂
בדיעבד אולי היה עדיף להתחיל עם הסצנה הכי קשה? לאכול את הצפרדע?
ראשית, הסצנה הזאת צולמה לאורך כל הלילות, בערך 20 ימים, ככה שהייתי צריך שיהיו לי כל החומרים ומצד שני הסצנה הזאת באמת מורכבת ומסובכת לעריכה. צריך לראות אותה כדי להבין.
סצנות המרדפים מאוד ריאליסטיות ולא הוליוודיות.
יש שם מרדף בחללים קטנים, מרדף מכוניות וילדים רצים כשאחד מחזיק כלב (!)
והמתח מוחזק בצורה מצוינת, כמה זמן עבדת על המרדפים ואיך ניגשת אליהם?
סצנת המרדף צולמה בכמה חלקים. כל הפנים צולם ברכב שעמד באולפן ירוק כשהשחקנים בפנים וכמה אנשים מזיזים את הרכב, וכל החוץ צולם חלק ברחובות אמיתיים וחלק ברחובות של הסט שכלל הרבה ניצבים ומתקני גימבל למצלמה ולרכב.
וגם שתי בובות של רוכבי אופנוע שתפקידם היה להימחץ בין הרכב לקיר (תנצב"ה).
את כל היריות הוסיפו בפוסט.
על סצנת המרדף אם אני לא טועה עבדתי חמישה ימים. הסצנה בסוף הסרט שכוללת חתונה וטבח קטן של שוטרים וחברי כנופייה עם בחור אחד בשם ז'אן קלוד ואן דאם עבדתי סה"כ שבועיים.
זאת סצנה מאוד מורכבת שבנויה מיותר מ 20 העמדות מצלמה. בכל העמדה יש בין 2 ל 3 מצלמות.
היא צולמה במשך יותר משבועיים בלילות וכללה כמות תחמושת מטורפת .
בסרט יש סצנות שמתארות אלימות קשה, על מה חשבת כשערכת אותן? מה הייתה המטרה?
בסרט יש סצנה שבה הם עושים מעיין טקס קבלה לילד קטן לכנופיה על ידי זה שהם מכים אותו מכות רצח.
באמת ככה הם חונכים חברים חדשים. זה טקס אמיתי ולכן הבמאי רצה לשמור על אותנטיות ולא לייפות דברים.
מצד אחד כשערכתי את הסצנות האלימות לא התרגשתי יותר מידי.
הילד מוגן והשחקנים לא נוגעים בו.
זה לא כמו שרואים בתוצאה הסופית. ולכן זה פחות מזעזע מסרטון כזה שרואים ברשת, אבל אחרי שהוספתי סאונד של בעיטות ושבירת עצמות, פתאום הסצנה נראתה לי מפחידה.
ובצפייה בכל הסרט שוכחים מה -"מאחורי הקלעים". חשבתי על הילדים שלי, כמה שצריך להגן עליהם ולשמור עליהם. למרות שאצלנו אין את הכנופיות האכזריות האלו, אבל יש דברים נוראים אחרים.
מאיפה אתה שואב השראה? מה הסרטים האהובים עלייך ואילו ז׳אנרים אתה מעדיף?
אי.טי. היה אחד הסרטים הראשונים שראיתי בקולנוע.
יוצרים כמו סטיבן ספילברג, רוברט זמקיס, דיויד קרוננברג, ג'ון קרפנטר, ווס קרייבן היו יוצרים שהשפיעו עלי.
בילדותי מאוד אהבתי את אלפרד היצ'קוק . היום אני מאוד אוהב קולנוע אמריקאי עצמאי שמתעסק בז'אנר האימה והמד"ב וכן סרטים קוריאנים ויפנים.
אם אני לא טועה, עולם הכנופיות בארה״ב לא חלק מההיסטוריה שלך, איך התחברת לעולם, לשפה, לתרבות המוצגת בו?
אז איך אמרה פעם גולדה? "הם לא נחמדים…" בקיצור החברה האלה הם טינופות רציניות. אכזריים ביותר. יש הרבה מאוד כתבות וסרטים עליהם, צפיתי בהרבה חומרים וכך למדתי עליהם דיי הרבה.
סצינת הפתיחה המקורית של הסרט הייתה מורכבת מקטעים דוקומנטריים שהורדתי מיוטיוב ונתנה מעיין רקע לסיפור, ומידע לצופים על הכנופיות של MS13, אבל מכיוון שההפקה לא יכלה להשיג אישור על החומרים, כל החלק הדוקומנטרי ירד בקאט הסופי.
לסיום, תן לי שלוש המלצות לסרטים (שאפשר לראות כרגע בצורה חוקית) שהן פנינים בעיניך וסביר להניח שלא נחשפנו אליהם?
בילדותי היו לנו כבלים לא חוקיים (כמו לכולם) ותמיד היו שם סרטים סינים מופרכים מעולמות האומנויות לחימה, והייתי חולה עליהם (במשך שנים חשבתי שהסינים מדברים בלי סינק…)
כל אופן סרטים שמאוד אהבתי גם בילדותי וגם כיום: Predestination, Evil Dead, eXistenZ, The Fly Bad Taste. יש כמובן עוד מלא סרטים שכולם נחשפו אליהם ואני לא אחדש בזה כלום.
אתר 505 משתמש בדפדפן שלך כדי להציג חלקים מסוימים ותיבות דו-שיח. רוב הדפדפנים המודרניים יספיקו. אם אתה רואה תוצאות לא עקביות או התנהגות בלתי צפויה, עדכן לאחד הדפדפנים המודרניים הבאים:
כדי לבדוק איזה דפדפן יש לך, או כדי להוריד דפדפן אחר, ראה https://whatsmybrowser.org/
העלאת תמונות לגלריה
תמונות נוספות שתוכלו להעלות לאתר ויופיעו בגלריית התמונות בעמוד שלכם/ן באתר.
תוכלו להעלות כמה תמונות שתרצו , ללא הגבלה בכמות או במשקל, אך שוב, קחו בחשבון שככל שהתמונות יהיו יותר כבדות, יקח להן יותר זמן לעלות לאתר. אז התאזרו בסבלנות (:
יש להעלות קבצים מסוג: , JPG, PNG, GIF, JPEG בלבד
מתחת לתמונה יש לכם/ן אפשרות להוסיף תיאור קצר.
*תמונת הפרופיל-
תמונת פנים שבה רואים אתכם בבירור. התמונה צריכה להיות עדכנית וכמה שיותר תואמת למראה שלכם במציאות.
התמונה תופיע בפרופיל שלכם באתר.
התמונה צריכה להיות ביחס של 150X150
יש להעלות קבצים מסוג: , JPG, PNG, GIF, JPEG בלבד
מתחת לתמונה יש אפשרות להוסיף תיאור קצר.
יש לכםן קטעי שירה, קריינות , משחק, או כל קטע אודיו אחר שתרצו להעלות? זה המקום!
יש להעלות קבצים מסוג: M4A, WAV, MP4, MP3 בלבד
במידה ויש לכם, ניתן ומומלץ להעלות לינקים לקטעי וידאו שלכם.
הלינקים (קישורים) צריכים להיות לקטעי וידאו ב- youtube או vimeo אפילו פייסבוק או גוגל דרייב.
יש להעתיק ולהדביק כאן את הכתובת של הסרטון עצמו ולא של האתר בו הוא מופיע… הכתובת שתעתיקו היא זו שמופיעה בחלון הכתובת בדפדפן כשאתם בעמוד של הסרטון או בהצגתה בקליק ימני על הסרטון.
בכל שאלה או בעיה בנושא, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ואנו נלווה אתכם בשמחה צעד צעד בהליך ההרשמה.
העלאת תמונות לגלריה
תמונות נוספות שתוכלו להעלות לאתר ויופיעו בגלריית התמונות בעמוד שלכם/ן באתר.
תוכלו להעלות כמה תמונות שתרצו , ללא הגבלה בכמות או במשקל, אך שוב, קחו בחשבון שככל שהתמונות יהיו יותר כבדות, יקח להן יותר זמן לעלות לאתר. אז התאזרו בסבלנות (:
יש להעלות קבצים מסוג: , JPG, PNG, GIF, JPEG בלבד
מתחת לתמונה יש לכם/ן אפשרות להוסיף תיאור קצר.
