מאמר - עורכים-כשהקריירה תקועה

האזור למעלה לדסקטופ, למטה למובייל

עורכים- כשהקריירה תקועה

מקצועות העריכה מתאפיינים בחיבור הדוק בין טכנולוגיה לאמנות. כמעט בכל היבט של עבודתנו אנחנו נדרשים לכישרון ולמיומנות ולמען אלה אנחנו משקיעים זמן ואנרגיה בלמידה, מקפידים להיות מעודכנים, מתחזקים את רמת כישורינו כדי להישאר רלוונטיים ואפקטיביים במהלך השנים.

אבל לעיתים, על אף מידת ההשקעה ועל אף היותנו טובים וראויים, אנחנו נתקלים בחברים למקצוע, שאינם עולים עלינו בכישרונם או בניסיון שלהם ובכל זאת הם מתקדמים כלכלית ומקצועית, בעוד אנחנו מדשדשים במקום.

מה ניתן לעשות?

לא להדחיק – להכיר בתסכול ובמקום לשפוך עליו בושם ולהדחיקו – לתת לו מקום.
לעשות כבוד לרגשות השליליים שלנו על כל גווניהם.
לקחת זמן להתבוננות פנימית ולתת מענה לכמה שאלות:
מה ייחשב עבורנו כהתקדמות ומה ייחשב להצלחה?
האם אנחנו שואפים לשיפור בשכר?
לצמצום שעות עבודה? להתמחות בתחומים אחרים? מה בעצם אנחנו רוצים?
האם יש פער בין מה שאנחנו מרגישים בזמן הזה בעבודתנו – לבין מה שהיינו רוצים להרגיש.
לענות על השאלה – מהו המקום שימלא אותנו בסיפוק?
למשל, היכן אני רוצה להיות בעוד חמש, עשר או עשרים שנה.

בדרך כלל כשאנו נמצאים בצומת דרכים בקריירה, אנחנו נוטים לפעול בבהילות כדי לחזק את הכוח הטכנולוגי והטכני, או האמנותי שלנו.
“יאללה, בוא נירשם לקורס זה או אחר, נעשה תואר, נתעמק בנושא כלשהו ונשאיר את המתחרים שלנו מאחור…”

אבל אלו צעדים שגובים זמן ממושך.
ובואו נודה על האמת, פעמים רבות מידי הקורס שאנחנו צוללים אליו כאל תרופת פלא לחובות שלנו במכולת, נגמר בקול ענות חלושה.
ההשקעה בלימוד נוסף היא עצומה, שוב אנחנו בסוג של טירונות.
שוב עובר המון זמן עד שאנחנו מתמקצעים ומתחילים להצליח ולהרוויח – ופתאום זה כבר ממש לא מה שחלמנו עליו לפני שנתיים כשנרשמנו בקול תרועה רמה…

בואו נדגיש את המטרה המשותפת לכולנו: כולנו רוצים ל ה צ ל י ח!!!

הבעיה האמתית היא שעם כל מה שיש לנו להציע הכישרון, היצירתיות, הקשר האינטימי לברזלים ולמערכות הפעלה – אנחנו לא תמיד טובים בלהצליח, זה הכל.
האם יש איך להשתפר? – כנראה שכן, בהחלט.

למעשה השינוי היעיל ביותר שנוכל לעשות יבוא מהגדלת פוטנציאל מערכות היחסים שלנו.

מערכות יחסים הן קרש קפיצה שאי אפשר להפריז בחשיבות שלו לצורך פיתוח קריירה.
האם זה הסוד של אלה שפגשנו ואנחנו לא פחות טובים מהם – אבל הם מצליחים מאתנו?

אז איך עושים את זה?

אל תישארו לבד

נתחיל מה- Big no no, כלומר מה לא לעשות:

לרדת על המתחרים שלנו מאחורי גבם- כל מה שנשיג זה לגרום לסובבים אותנו לחשוש שמאחורי גבם אנחנו עושים להם את אותו הדבר.

המדינה קטנה, התעשייה זעירונת וכולם מכירים את כולם.
עבודה לא נקבל מזה, רק קמטים.

להתנשא על אחרים- בין אם אלה הבוסים שלנו, עובדים שלנו, מתחרים, חברים או לקוחות.

אנשים שמרגישים שמזלזלים בהם כי הם מבינים פחות מבחינה טכנולוגית או אמנותית אוטומטית יעדיפו לעבוד עם אחרים.

נפטרנו מאל תעשה, נעבור לעשה:

לגוון ולשבור שיגרה – מבלים את כל ארוחות הצהריים שלכם עם החבר הכי טוב שלכם מהגן?

תגידו לו שיביא חברים, תזמינו מישהו נוסף, נכנסים לישיבה ומתיישבים תמיד ליד הבוס שלכם?
שבו ליד מישהו שאתם לא מכירים, תציגו את עצמכם.

להתעניין באנשים וללמוד מה עשוי לחבר ביניכם – לשוחח עם אחרים, זה במידה רבה לתת מעצמכם וכלל זהב הוא שהנותן סופו לקבל.

כאשר זה מתאים ולא חופר, תשאלו עליהם ותדברו על עצמכם.
מערכות יחסים נבנות מהדברים הקטנים – החלפת טלפונים של בייבי-סיטרים, העברת פרטי קשר של מישהו שמוכר מכונית מצוינת, עצה פה וטרמפ שם.

להמיר תקשורת טקסטואלית בדיבור, בשיחה – למערכות יחסים שנבנות בדוא״ל אין את העומק,
העצמה ובעיקר המחויבות של פנים אל פנים.
המסך האלקטרוני סופג הכל, אבל הוא חסר את הטון, את הניואנסים של הקול ומעל הכל הוא אינו מעביר את מבע העיניים.

תקשורת עודפת – האנשים שאתם עובדים איתם לא מבינים במה כרוכה העבודה שלכם ועם אילו קשיים טכנולוגיים ו/או אמנותיים אתם מתמודדים בהצלחה.
הרבה פעמים הם לוקחים את העבודה שלכם כמובנת מאליה.
למעשה זה הדדי – גם אתם לא מבינים במה כרוכה העבודה שלהם ועם אילו קשיים הם מתמודדים.

תנו להם סיכום קצר בכל יום, זה עושה פלאים למערכת היחסים ויכול לפתור בעיות לפני שמאוחר מדי.

עדיין סגורים ומתקשים בחיבורים וחיבובים?

יש היצע ענק של קורסים להעצמת כישורים חברתיים, דיבור מול קהל, כתיבה אפקטיבית, ניהול פרויקטים ועוד רשימה ארוכה ומגוונת.

לצאת מהאנונימיות – לפתוח פרופיל באתר 505 זו התחלה טובה.

ככל שבפרופיל תפרטו על עצמכם ועל הניסיון שלכם, על העבודה שלכם, על פרויקטים שעשיתם, תעלו תמונות , קישורים לקטעי וידאו של פרויקטים שערכתם ועוד. .
כך יוכלו ללמוד עליכם יותר כאשר מחפשים עורכים באתר.

שתפו את הפרופיל שלכם בכל מקום!
זה כרטיס הביקור שלכם. מי שמתבייש, מתייבש (:

בנוסף מומלץ להצטרף לאיגוד העורכים בו תכירו קולגות בהם תוכלו להיעזר.

אם יש לכם ניסיון תוכלו להעביר כחברים באיגוד יום עיון בנושא שבו יש לכם אמירה או ידע ייחודי אשר יעזור להיחשף בפני עשרות אם לא מאות חברים למקצוע, תקבלו מהם משוב ותבנו לעצמכם שם .
וכמובן תוכלו להשתתף בקורסים ובהכשרות שהם מציעים בשוטף.

להרחיב את המקום הפיזי – אם אתם עובדים בעיקר מהבית, כדאי לעיתים לשנות.

למשל לשכור חדר עבודה לפרויקט זה או אחר, או לבקש מהחברה המעסיקה להקציע עבורכם משרד כדי להיות קרוב למזמינים.

רבים מחברי איגוד העורכים הם בעלים של בתי פוסט, ואיגוד העורכים ישמח לחבר ביניכם.

Follow Up – היה לכם פרויקט טוב? היו מרוצים מכם?
תדאגו לתדלק את החוויה הזאת בכל דרך אפשרית.

תתקשרו לשאול לשלום הפרויקט אחרי שהוא יצא מידיכם, סמסו כשאתם רואים במקרה אזכור לפרויקט בעתון או בטלוויזיה, ובחגים אל תתביישו להמציא ברכה אישית מהלב, להבדיל ממשפט גנרי בקופי אנד פייסט.

זה יותר נעים ואנשים יוקירו לכם תודה על זה. שעתיים בחודש זה לא הרבה מידי כדי להתעדכן במצב הפרויקטים הישנים שלכם.
זה מתחזק את הקשר עם אנשים שעבדתם איתם. ומי יודע אולי בשיחה של שתי דקות ייוולד הפרויקט הבא.

להיות מקצועיים – במקום לדגום את החומרים לבד עבדו עם עוזר עריכה, במקום להניח מוזיקה עבדו עם מעצב פסקול.
במלים אחרות, במקום להיות ישראלים ולהעביד את עצמכם לדעת ולהוציא פרויקט בינוני עיבדו עם מקצוענים.

המעסיקים שלכם ירוויחו, המעגל המקצועי שלכם יתרחב והחזון האמנותי שלכם יקבל ממדים חדשים.

לסגור את המעגל – מידי פעם כדאי לשוב ולהפעיל את מדד שביעות הרצון.

האם אנחנו חשים שהתקדמנו? האם אנחנו טובים יותר משהיינו. האם אנחנו מרוצים?
ואחרי הכל זה יעבוד. חייב לעבוד. רק צריך להמשיך ולא לוותר.